ע"פ 26740-12-11

תקציר

פסק הדין דן בדחיית ערעור על פסק דין קודם של מעשים חמורים ונתעבים שביצעו שני נאשמים בקשישה, שכללו תחבולה, מעילה וניצול. המערער והנאשם מס' 1 תכננו וביצעו תכסיס לגזול את כספי הפנסיה של הקשישה, שהייתה מעסיקתו לשעבר של הנתבע מס' 1. הם ניצלו את ההיכרות בין הנאשם השותף לבין המתלוננת כדי לקבל גישה לדירתה. תפקידו של המערער היה להסיח את דעתה של הקשישה שעה שהנאשם מס' 1 גנב את כספה. הכסף שנגנב שימש להוצאות אישיות. העבירות נחשבות חמורות, ומחייבות תגובה עונשית וגינוי. בית המשפט מכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, בהיעדר הרשעותיו הקודמות וברקורד החיובי שלו בשירות צבאי, אך מדגיש את אופייה המתוכנן והמגעיל של העבירה, שאינו מאפשר ויתור על הרשעה. הכרעת הדין מתייחסת גם להשפעה הפוטנציאלית של ההרשעה על שירותו הצבאי של המערער ועל עתידו התעסוקתי, ומוצאת אותה ספקולטיבית ונטולת בסיס עובדתי. נסיבות המקרה, לרבות גילו הצעיר של המערער וגזר הדין המתון, נלקחות בחשבון. הערעור על תכנית תשלום פיצויים מקלה יותר נדחה בשל היעדרותו של המתלונן כמשיב. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין הקודם עומד בעינו. החלטה זו מתקבלת בנוכחות הנוכחים: ש. ברלינר, ש. נשיא, י. גריל, שופט, וב. בר זיו, שופט.