פש"ר 5693/09

תקציר

פסק הדין מבטל החלטה קודמת של בית המשפט שאישרה הסכם פשרה בין נאמן המנהל את עיזבון פשיטת הרגל של חייב לבין בנק הפועלים. ההסדר איפשר לבנק לוותר על חלק מהתמורה ממכירת נכס ששועבד לו, לטובת הנאמן. הדבר נועד לגבות את יתרת חוב המשכנתא מהמבקש, אשר פרע באופן אישי את כל הלוואות החייב לבנק. בפסק הדין נמצא כי הבנק והנאמן לא כללו את המבקש – הלווה העיקרי מהבנק – כצד בבקשת הפשרה, ולא הציגו בפני בית המשפט עובדות רלוונטיות לגביו. יתר על כן, הבנק ידע כי המבקש ייפגע מהסדר הפשרה, שכן הסכום שעליו ויתרו ייגבה מנכס אחר שלו בראשון לציון. בית המשפט קובע כי הסכם הפשרה לא היה הוגן כלפי המבקש, שכן הוא פרע את חוב המשכנתא של החייב לבנק, ולבנק היו אמצעים אחרים לגבות את חובו מבלי לפגוע עוד יותר במבקש. בנוסף, הבנק ביסס את שיקולי הפשרה שלו על הערכת שווי רכוש מיושנת, ולא הציג טענות מהותיות של הנאמן שיצדיקו את הפשרה. פסק הדין מסכם כי יש לבטל את הסכם הפשרה, ומורה לנאמן להשיב לבנק את הסכום שהיה אמור לקבל על פי הסדר הפשרה, בתוספת ריבית. לאחר העברת סכום זה, יתרת הכספים תחולק, כאשר 60% יועברו לבנק והשאר יישאר אצל הנאמן. ההחלטה גם פוסקת למבקש הוצאות משפט, שישולמו על ידי הבנק והנאמן.