ת"א 18663-09-14

תקציר

בפסק דין זה הגישו המבקשים, שתי חברות הרשומות בישראל, תביעה נגד המשיבים, עובדים לשעבר של המבקשת הראשונה וחברות בבעלותם, על סך 3,600,000 ₪ וסעד הצהרתי. המבקשים טענו כי המשיבים הפרו את חובות האמונים שלהם ולא אישרו הסכמי ייעוץ עם המבקש הראשון בערוצים המתאימים. המשיבים טענו כי ההסכמות נערכו בהסכמת דירקטור של המבקש השני, יוסף מימן. המבקשים ביקשו לתקן את כתב תביעתם כך שיכלול טענות עובדתיות נוספות בנוגע ליחסיו של מימן עם המשיבים, תוך אפיון ההסכמים כעסקאות עם בעל עניין ובעל שליטה. לבית המשפט שיקול דעת להתיר תיקונים בכתבי הטענות, ובמקרה זה הוא מפעיל את שיקול דעתו להיעתר לבקשת המבקשים. נמצא כי התנהלות המבקשים גילתה ליקויים מסוימים, לרבות אי נימוק מדוע הטענות לא נכללו מלכתחילה ובקשה לתיקון רק לאחר שהמשיבים ביקשו למחוק סעיפים מסוימים מתצהירי המבקשים. עם זאת, תיקון כתב התביעה מוצדק לבירור המחלוקות האמיתיות ואינו גורם למורכבות פרוצדורלית יתרה, מה גם שטרם נקבע מועד המשפט. התיקון אינו מציג עילות תביעה חדשות אלא מרחיב את הטענות העובדתיות הנוגעות לעילות התביעה הקיימות. בנוסף, התייחסו המשיבים לחלק מהטענות הללו בתצהיריהם. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בגין התיקון, והמשיבים יוכלו להגיש כתבי הגנה מתוקנים בתוך 30 יום.