ת"צ 42119-05-23

תקציר

השופט קבע כי הבקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות ממשלתית לחניית נכים בחינם בחניון הסמוך למשרדיה אינה יכולה להתקדם. השופט קיבל את בקשת הנתבע לסילוק על הסף, שכן החוק אינו קובע הפרה ספציפית זו כתביעה ייצוגית בת קיימא. השופט נימק זאת בכך שדמי החניה מאופיינים בצורה מדויקת יותר כ"מחירים" ולא כ"מיסים" או "תשלומי חובה". מכאן, שמקרה זה לא נפל תחת הוראות חוק התובענות הייצוגיות. כמו כן, הדגישה השופטת כי הרשות הממשלתית המספקת שירותים ציבוריים אינה מהווה "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן ולכן גם אינה עומדת בקריטריונים לתביעה ייצוגית תחת הגדרה זו. בעוד השופט הכיר בכך שהרשות מחויבת לספק את השירותים הנדרשים לאזרחים, לרבות חניה חינם לאנשים עם מוגבלות, הערוצים המשפטיים המתאימים לאכיפה הם ערוצים חלופיים, כגון תביעות כספיות או עתירות מנהליות. למבקש לא נפסקו הוצאות משפט כלשהן בשל מאמציו האחרונים של הנתבע לקיים את החוק.