ע"א 4426/09

תקציר

פסק הבוררות שניתן בסכסוך בין המערערת למשיבה נפסק לטובת האחרון על ידי עו"ד בנימין הרץ. לאחר מכן הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לביטול פסק הבוררות, אך זו נדחתה מאחר שהוגשה מעבר למגבלת הזמן הקבועה בחוק הבוררות. השאלה המרכזית הייתה האם ימי פגרת הקיץ נספרים במספר הימים הקבועים בסעיף 27 לחוק הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי ימים אלה אכן נכללים במגבלת הזמן, ולכן הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה מאוחר מדי. בעקבות זאת אישר בית המשפט את פסק הבוררות והורה למערערת לשלם הוצאות משפט בסך 25,000 ₪. נגד פסק דין זה נפתחו שני הליכים – ערעור בזכות ובקשת רשות ערעור. המערערת טענה כי יש לערער על פסק הדין בצדק שכן מדובר בעניין חיצוני לבוררות, הנוגע לספירת ימי הפסקה, ועל כן לא חל סעיף 38 לחוק הבוררות, הדורש רשות ערעור על דחייה על הסף. מנגד, המשיב סבר כי יש לערער על פסק הדין באמצעות בקשת רשות ערעור, שכן הוא נופל בגדרו של חוק הבוררות. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב. בית המשפט קבע כי פסק הדין, אף שהוא נוגע בשאלה פרוצדורלית, ניתן במסגרת תביעה לביטול פסק בוררות והתבסס על סעיף 27 לחוק הבוררות. לפיכך, מדובר בהחלטה "מלפי" חוק הבוררות, המחייבת רשות ערעור מראש. משכך, נדחה הערעור בצדק (ע"א 4426/09), והמערער חויב לשלם ערבות בסך 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב בבקשת רשות הערעור בתוך 10 ימים. בנוסף, חויבה המערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.