בג"צ 900/06

תקציר

שלוש עתירות הוגשו נגד החלטת שר התיירות למנות את ישראייר תעופה ותיירות בע"מ כ"מוביל קרוב" נוסף לצד חברת התעופה הישראלית אל על בע"מ בקו תל אביב-ניו יורק. בעתירה נטען כי ההחלטה מפרה התחייבות קודמת של הממשלה לאל על, שהבטיחה לשמור על מעמדה הבלעדי של אל על כמוביל ייעודי בקווים סדירים בתמורה להפרטת החברה. לטענתם, החלטת הממשלה הגבילה את שיקול דעתו של שר התחבורה למנות מובילים נוספים וכי החלטת שר התיירות פגעה בהסתמכותם על הבטחת הממשלה, מה גם שכנפיים, אחת העותרות, רכשה מספר רב של מניות אל על על סמך הבטחה זו. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה אינה שוללת את שיקול דעתו של השר למנות מובילים נוספים במקרים חריגים וכי שר התיירות הפעיל את שיקול דעתו כדין במקרה זה. בית המשפט פירש את החלטת הממשלה כניסיון לאזן בין האינטרסים של אל על לבין האינטרס הציבורי, ומצא כי גם שר התיירות ערך איזון סביר בין אינטרסים אלה. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה למנות את ישראייר כמוביל נוסף מוגבלת לתקופה של 24 חודשים וכי השלכות ההחלטה ייבחנו מחדש בתקופה זו. לפיכך, העתירות נדחו.