ע"פ 2246/11

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטה להסגיר אדם מישראל לשוויץ. האדם המדובר התחזה לקונה יהלומים עבור חברה שוויצרית, לפני שגנב יהלומים בשווי של כ-2.3 מיליון דולר באפריל 2009. נמצא כי יש לו תשתית ראייתית להסגרה על פי הדין הישראלי, כאשר בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיו לאפליה, לנסיבות מיוחדות ולבקשה לרצות עונש כלשהו בישראל. המערערת טענה כי היהלומים אינם שייכים לחברה וכי כל הפרשה היא תרמית ביטוחית, אך בית המשפט דחה זאת וציין כי הראיות מצביעות אחרת. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הסגרתו של המערער לא תפגע בזכויותיו החוקתיות, וכי סוגיית המעמד המשפטי הפוטנציאלי של משפחתו בישראל אינה טענה תקפה בהתחשב בכך שהוא נמלט לשם תוך שימוש בזהות בדויה. מאחר שהמערער לא היה תושב ישראל בעת ביצוע העבירה, לא ניתן להתנות את הסגרתו בריצוי עונש כלשהו בישראל. השופטים, השופטת י' עמית, הנשיאה ביניש והשופטת נ' הנדל, הסכימו כי יש לדחות את הערעור ואישרו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.