בג"צ 6298/22

תקציר

העתירה המדוברת מבקשת לערער על החלטתו של בית דין דתי השייך לקהילה היוונית-קתולית בגליל, אשר קבע כי בסמכותו לדון בשתי בקשות הנוגעות לצווי ירושה. העותר, המצוי בסכסוך משפטי עם אחותו בנושא הירושה, טוען כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בבקשות. עם זאת, בג"ץ, שאליו מופנית העתירה, מגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה מכמה טעמים. ראשית, קיים סעד חלופי העומד בפני העותר, והוא הגשת ערעור לבית המשפט המתאים. עתה, משנתן בית הדין הדתי את פסק דינו, יכול העותר לערער על ההחלטה ולבקש את ההחלטות הרצויות לו מבית הדין המוסמך. שנית, העתירה הפכה תיאורטית ואקדמית, כפי שהסתיימו ההליכים בבית הדין הדתי שהיא מבקשת להשפיע עליהם. הסעד האופרטיבי המבוקש בעתירה אינו עוד בעל משמעות מעשית, ובג"ץ נמנע מלדון בשאלות תיאורטיות שאינן מובילות לתוצאות מוחשיות. זאת ועוד, בג"ץ מציין כי העותר יכול היה להגיש התנגדות במסגרת פסק דינו של בית הדין הדתי, אך מאחר שלא עשה כן, העתירה נעדרת כל שחר. לפיכך העתירה נדחית, והעותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 1,000 ₪.