בד"מ 55/23

תקציר

עורכי הדין - מחוז תל אביב נתנו פה אחד פסק דין להרשיע את עו"ד רועי שעיה בהפרת איסור הטיפול בלקוח. ההפרות נמצאו בניגוד לתקנה 16(א)(1) ולתקנה 16(א)(2) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, יחד עם סעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סובב התיק סביב פגישת התייעצות שנערכה בין עו"ד שעיה, המשיב, לבין הגב' נטלי שלומית קופרמן, המתלוננת. במהלך הפגישה פנתה המתלוננת לייעוץ משפטי בנוגע לסכסוך בינה לבין שכנה, מר נאמן חודור, סביב הקמת גדר. הייעוץ נמשך כשעה וחצי, במהלכו שיתף המתלונן בפרטים, הציג מסמכים ושילם 760 ₪ לעו"ד שעיה. מספר חודשים לאחר מכן הגיש עו"ד שעיה תביעה בשם חברת חודור בע"מ סך 2.5 מיליון ש"ח נגד המתלונן, בגין אותו סכסוך. פעולה זו נתפסה כהפרה של כללי האתיקה, שכן היא יצרה ניגוד עניינים. המחלוקת המרכזית בתיק הייתה האם ניתן לראות במתלונן "לקוח" של עו"ד שעיה, ודעת הרוב של עו"ד אברונין ועו"ד פורת אישרה זאת, בניגוד לחוות דעתו החולקת של עו"ד שרף, שראה במתלונן "מבקש עצה" או "לקוח פוטנציאלי". למרות חילוקי הדעות באשר להגדרת מעמדה של המתלוננת, הסכימו כל חברי ההרכב כי יש להרשיע את עו"ד שעיה בעבירות הקשורות לפעילות נגד אינטרסים של לקוח. הרשעה זו התבססה על כך שלמידע ששיתפה המתלוננת במהלך פגישת ההתייעצות היה קשר ישיר לתביעה שהגיש נגדה עו"ד שעיה בשם חודור. בית המשפט הדגיש את חשיבות האמון והסודיות ביחסי עורך דין-לקוח, החלים גם על המבקשים ייעוץ משפטי. צוין כי אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ייפגע קשות אם מידע המשותף במהלך ייעוץ משפטי בתשלום יוכל לשמש נגד יחידים. עו"ד שעיה ספג ביקורת גם על כך שלא ביקש אישור מהוועדה המחוזית לפני שייצג את חודור, כנדרש בכלל 16(ב) לכללי האתיקה, שיכול היה להבהיר כל ספק לגבי ניגודי עניינים פוטנציאליים. הקלטת פגישת ההתייעצות על ידי אחיה של המתלוננת ללא ידיעתו של עו"ד שעיה, אף שאינה אתית, לא הייתה בלתי חוקית ולכן הייתה קבילה כראיה. בית המשפט ציין את אי הנוחות הכרוכה בהתנהגות כזו, אך הכיר בה כאמצעי להבטחת אמון ולהגנה על זכויותיהם של אנשים המבקשים ייעוץ משפטי. דיון גזר הדין בהרשעתו של עו"ד שעיה ייקבע במועד מאוחר יותר.