ת"א 34477-03-24

תקציר

תושבי סילוואן ביקשו צו ארעי להריסת גדר שהוקמה על חלקה 84, שמנעה מהם להשתמש בה למעבר ולחניה. בעלי הקרקע, המיוצגים על ידי הנאמנות, טענו כי המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות לתביעותיהם על הקרקע. בית המשפט בחן את סיכויי תביעות התושבים להתקבל ומצא כי הם נמוכים ביותר, שכן המבקשים לא הצליחו להוכיח את בעלותם או זכויותיהם בקרקע. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי טענות המבקשים סותרות זו את זו וכי חלק מהמבקשים הסתירו את קיומם של הליכים משפטיים מתמשכים הקשורים למקרקעין. עוד קבע בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בחלק מהתביעות, שצריכות להידון בבית המשפט לעניינים מקומיים או בבית המשפט לעניינים מנהליים. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינו רלוונטי לנתבעים אלא לעירייה. המבקשים לא הוכיחו כי השימוש במקרקעין על ידי הנתבעים מנע שימוש סביר על ידי בעלי קרקעות שכנים, ובפרט בעלי מוגבלויות. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני והורה למבקשים לכסות את הוצאות הנאמנות.