ע"א 9575/02

תקציר

הערעור מתייחס לנכסים מסוימים המוחזקים בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לפי חוק נכסי נפקדים. את הנכסים המדוברים ירשו שלושת ילדיו של בדיאללה אפנדי בהאי, בנו של מייסד הדת הבהאית, שעזבו את ישראל בשנות הארבעים והוכרזו כנכסי נפקדים. המשיבים, יורשיהם של שלושת הילדים שעזבו את ישראל, טענו כי ההכרזה על נכסי נפקדים אינה חוקית וביקשו את שחרור הנכסים. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, והביא את האפוטרופוס לערער. השאלה הראשונה הייתה האם אבותיהם של המשיבים אכן היו נפקדים, הדבר תלוי בשאלה אם היו בבעלותם נכסים בישראל. למרות שלאבות היו זכויות ירושה, הם מעולם לא ירשו אותן מכיוון שהאפוטרופוס לא שחרר את הנכסים. בית המשפט קבע כי סיכוייהם של האבות לרשת את הנכסים בעתיד אינם נחשבים ל"נכס" שניתן להקנות לאפוטרופוס. כך, הנכסים נותרו אצל האפוטרופוס ללא כל העברת ביניים. מאחר שזכויות הירושה של האבות עברו לידי המשיבים, יכלו האחרונים לממש אותן בהתאם לשאלה אם היה מקום לשחרר את הנכסים. בית המשפט הגיע למסקנה כי על האפוטרופוס לשחרר את הנכסים שאבותיהם היו יורשים, שכן הם לא היו נפקדים. לגבי אב קדמון אחר, עאפת, שעזב את ישראל בשנת 1956, ביטל בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את הנכסים לפי חוק נכסי נפקדים, שכן לא הייתה לו סמכות לתת צו כזה. לבג"ץ יש סמכות להחליט בבקשה כזו, ועל החלטת הוועדה שלא לשחרר את הנכסים יש לערער תחילה שם.