ת"א 20636-10-11

תקציר

בית משפט השלום בירושלים הכריע במחלוקת בין הקרן הקיימת לישראל לבין הנתבעים שבתאי ראובן ומושב העובדים אבן ספיר בנוגע לתשלום דמי שימוש הולמים לשימוש בקרקע. פסק הדין, שניתן ביום 13.3.2018, אימץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בנוגע לגובה דמי השימוש, אך הותיר פתוחה את שאלת הוספת המע"מ לאגרות אלה. שני הצדדים חלקו על היבטים מסוימים בפסק הדין והציגו את התנגדותם. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם יש להוסיף מע"מ לדמי השימוש, כאשר הנתבע טען כי הוא לא הוזכר בפסק הדין ויהווה שינוי, בעוד התובע סבר כי הוא משתמע. בית המשפט שקל גם לגופה של הסוגיה, תוך בחינת הגדרת "עסקה" לפי חוק מס ערך מוסף והאם היא חלה על דמי השימוש שגובה הקרן הקיימת לישראל. רשות המסים והמדינה התערבו והציעו כי העניין יידון בבית המשפט המחוזי כערעור מס וכי אכן יש לשלם מע"מ. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי הקרן הקיימת לישראל לא דרשה מע"מ באופן עקבי במקרים כאלה וכי אופי דמי השימוש כעסקאות לא רצוניות על בסיס דיני עשיית עושר משמעו שאין למשוך מע"מ. בנוסף, פסיקות קודמות בנושא הגיעו למסקנות שונות, ובית המשפט סבר כי הנושא מחייב בחינה מקיפה יותר. משכך, החליט בית המשפט שלא להוסיף מע"מ לדמי השימוש במקרה זה והורה לתובעת לשאת בשכר טרחת עורך דינה של הנתבעת, תוך הדגשת הצורך של הקרן הקיימת לישראל להבטיח מדיניות אחידה בכל הנוגע לתשלומי מע"מ ותביעות.