רע"א 1422/01

תקציר

בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין משיב שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, התייחס בית המשפט לשאלה האם ניתן להגיש חוות דעת של מומחה אחר להערכת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, יש להוכיח עניינים רפואיים באמצעות מומחה שמונה על ידי בית המשפט מבלי להשפיע עליהם באמצעות חוות דעת חיצוניות. גישה זו נועדה לחסוך זמן ומשאבים ולשמור על חוסר משוא הפנים של המומחה. ההחלטה מדגישה כי בעוד שניתן להשתמש בספרות רפואית ובתזות מנוגדות כלליות כדי לערער על מסקנות המומחה, לא ניתן להציג חוות דעת רפואיות ישירות הקשורות למקרה במהלך חקירה נגדית או שאלות הבהרה. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם החקיקה הישראלית הקיימת ונועד למנוע הכנסת חוות דעת פרטיות מיותרות להליכים בבית המשפט, דבר העלול לפגוע בעצמאותו של המומחה ובהליך המשפטי. משכך, נדחתה בקשת הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪. החלטת בית המשפט מחזקת את התהליך הקבוע בחקיקה ובפסיקות קודמות, תוך שמירה על טוהר הערכות מומחים בסכסוכים משפטיים.