ע"א 10842/02

תקציר

עניינם של הערעורים בגובה הפיצוי המגיע למשיב שנפגע בתאונת דרכים. למשיב, הסובל מנכות פיזית קשה כתוצאה מהתאונה, נפסק על ידי בית המשפט המחוזי למעלה מ-5 מיליון ₪. החברה המבטחת, שהגישה את אחד הערעורים, טוענת כי היה על בית המשפט לקבל אומדן נמוך יותר של תוחלת החיים המקוצרת של המשיב, וכי לא נשללה מהמשיבה מלוא כושר השתכרותה. החברה חולקת גם על הסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט בגין ראשי נזקים שונים, וטוענת כי הם מוגזמים. המשיבים, שהגישו את הערעור השני, טוענים כי הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי היה נמוך מדי, ויש להגדילו בדרכים שונות. לגופו של עניין, הם טוענים כי היה על בית המשפט לקבוע כי תוחלת חייה של המשיבה לא התקצרה, וכי אובדן כושר השתכרותה גבוה מהמקובל. עוד טוענים המשיבים כי בית המשפט לא העריך נכונה את הפיצוי בגין מספר ראשי נזק, ומבקשים סכומים נוספים בגין הוצאות העבר, וכן שכר טרחת עורכי דין. ערכאת הערעור קובעת כי הסכומים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי סבירים ואין להתערב בהם, ולפיכך דוחה את שני הערעורים. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו שש להתערב בשומריו ובחישוביו של בית משפט קמא, אשר נהנה מיתרון שמיעת הצדדים ועדים. בית המשפט דן בכמה מנקודות המחלוקת העיקריות, ובהן קיצור תוחלת החיים, אובדן כושר השתכרות ופיצוי בגין טיפול סיעודי, ואינו מוצא עילה להתערב בפסיקת בית המשפט המחוזי. השופט גרוניס והשופט רובינשטיין מסכימים עם ההחלטה.