ב"ל 14906-02-13

תקציר

הדיון בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם התובע, בעל תעודת זהות ישראלית המתגורר בכפר ברטעה, זכאי לקבל קצבת ילדים חודשית מהמוסד לביטוח לאומי (הנתבע) על פי חוק הביטוח הלאומי. המחלוקת המרכזית היא על תושבות, ובפרט האם התובע מתגורר במדינת ישראל או בכפר ברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית, שכן זו קובעת את תחולת הזכויות הסוציאליות. בית המשפט בחן ראיות ועדויות שונות לביסוס מרכז חייו של התובע בתקופה שבמחלוקת. נמצא כי התובע לא הציג תמונה קוהרנטית של מקום מגוריו, וטענותיו בדבר מגורים בישראל לא היו משכנעות. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי כוונת התובע הייתה לשמור על קשר רציף עם משפחתו ברשות הפלסטינית. זאת ועוד, התובע לא מילא אחר דרישת האזרחות להיחשב כ"תושב ישראל באזור" לפי סעיף 378(א) לחוק הביטוח הלאומי, ואף לא עמד בקריטריונים למבוטחים מסוגים אחרים. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובע אינו "תושב" ישראל בתקופה הרלוונטית ולכן אינו זכאי לקצבת הילדים, ודחה את תביעתו. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.