ת"א 72485-11-21

תקציר

התובעת, חברה העוסקת בעבודות בנייה ושיפוץ, תבעה את הנתבעת, חברה שביצעה עבודות שדרוג במשרד ראש הממשלה, על היתרה המגיעה לה על פי הסכם עבודות שיקום. התובעת טענה כי ההסכם נחתם תחת עושק ולכן יש להכריז עליו כבטל, שכן הוא נחתם תחת לחץ ומצוקה כלכלית. לטענת התובעת, הצדדים סיכמו תחילה על שכר טרחה של 2.8 מיליון ₪, אך הנתבע סירב לשלם סכום זה ואיים שלא ישלם דבר אם התובע לא יחתום על הסכם חדש. ההסכם החדש נחתם ביום 3.3.2021, במסגרתו תקבל התובעת 1.75 מיליון שקל. התובעת טענה כי סכום זה נמוך באופן בלתי סביר וביקשה לשלם את יתרת הסכום. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי מעולם לא היה הסכם על סך 2.8 מיליון ₪, כי התובעת לא הייתה במצוקה וכי תנאי ההסכם החדש היו סבירים. בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח אף אחד מהיסודות הנדרשים לטענת קיפוח. היא לא שוכנעה כי התובע היה במצוקה, כי תנאי ההסכם החדש היו גרועים באופן בלתי סביר מקודמו, או כי הנתבע ניצל את מצוקתו הנטענת של התובע. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הודעת התובעת על ביטול ההסכם לא נמסרה בתוך זמן סביר. לפיכך, התביעה ליתרת האגרה נדחתה. עוד קבע בית המשפט כי התנהגותה של התובעת מעידה על חוסר תום לב והורה לה לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 90,000 ₪.