תא"מ 48482-11-19

תקציר

התובעת, חברה בקבוצת מחאה חברתית בשם "באים לבנקאים", תבעה את הנתבעת, היועצת המשפטית של בנק לאומי, בגין נזקים, בטענה כי תלונותיה הכוזבות של הנתבעת במשטרה בעקבות אירוע מחאה גרמו לתובע נזק. ההפגנה, שהתקיימה סמוך לבית המשפט בתל אביב, כללה קבוצת פעילים שצעקה סיסמאות ועיכבה את יציאתם של מנכ"לית הבנק ומלוויה, בהם הנאשם, מחניון בית המשפט. התובע טען כי תלונותיו של הנתבע במשטרה, שהביאו לתיקון כתב אישום קיים נגד התובע, היו שקריות ורשלניות, וביקש פיצוי בגין הנזק שנגרם במהלך ההליך המשפטי שבא בעקבותיו. עם זאת, השופט דחה את הטענה. הם מצאו כי מעשיו של הנתבע לא היו מכוונים או רשלניים וכי אין קשר סיבתי בין תלונות הנתבע לבין הנזק הנטען על ידי התובע. השופט ציין כי הנתבע, שלא הכיר את התובע באופן אישי, התקשר למשטרה מחשש לשלומם של עובדי הבנק וכי הערכתו לגבי מספר המפגינים לא הייתה סבירה אך גם לא שקרית או הטעתה בכוונה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת התובע נגד המשטרה והפרקליטות בגין תפקידן בתיקון כתב האישום, ולא מצאה כל רשלנות או התנהלות פסולה מצדן. ההחלטה להעמיד לדין את התובע, טענו, הייתה החלטה שלטונית סבירה המבוססת על ראיות מספיקות. לבסוף, דחתה השופטת גם את תביעתה שכנגד של הנתבעת כנגד התובע בגין כליאת שווא ופגיעה בפרטיות, וקבעה כי מעשיו של התובע במהלך ההפגנה לא עלו כדי עוולות אלה. גם התביעה שכנגד, שתבעה פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לנתבע, נדחתה בשל היעדר שכנות טובה והקושי לייחס את מעשיו של התובע לנתבע בלבד. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וניתן היה לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.