בג"צ 5801/15

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית עתירות שהגישו ישיבת תורת חכם ועמותת דידובי אהרון נגד החלטת ועדת התמיכות לצמצם או לשלול את מימונן לשנים 2014 ו-2015. הפיטורים מבוססים על נימוקים פרוצדורליים ולגופו של עניין. העותרים לא עמדו בהליך הקבוע בסעיף 9 לנוהל הכללי, לרבות ערעורים במועד ומיצוי סעדים מינהליים. הם לא ניצלו כראוי את ההזדמנות להציג את טענותיהם בפני ועדת הבחינה, כנדרש בטרם פנו להתערבות שיפוטית. לגופו של עניין, טענו העותרים לאפליה ולשינויים פסולים במדיניות מצד המשיבים, אך לא הביאו ראיות מספיקות כדי לסתור את חזקת התקינות המינהלית. פעולות המשיבים נמצאו תואמות את הקריטריונים שנקבעו, ובפרט את הדרישה למספר מינימלי של תלמידים כדי להיות זכאים לתמיכה. לעותרים גם לא עמדה טענה מהותית של הסתמכות על קבלת תמיכה, שכן בהודעת המדינה הושם דגש על עמידה בתנאים מוקדמים מסוימים, ולא ניתנו הבטחות מחייבות לשנת 2015. בנוסף, העותרים לא עמדו בחובות פרוצדורליות, כגון דיווח על שינויים במספר התלמידים או בכתובות המוסד, שהיו עלולים להשפיע על זכאותם לתמיכה. בית המשפט הכיר בכמה פגמים פרוצדורליים של המשיבים, אך לא מצא טעות מהותית המצדיקה התערבות שיפוטית. לפיכך נדחו העתירות, בהסכמת כל השופטים ולא הוצא צו להוצאות נגד העותרים. פסק הדין אף ממליץ למשיבים להבהיר באופן ברור את הקריטריונים לזכאות לתמיכה עתידית.