רע"א 7235/22

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר עיון בפרטי המקרה וקביעה כי אין צורך בתשובה פורמלית. סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל לבחון מחדש את פסיקותיו מבוססת על פוטנציאל לשינוי נסיבות משמעותי או לטעויות טכניות ברורות כמפורט בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בעניינו של המבקש, בית משפט קמא לא מצא בסיס משפטי לשקול מחדש את תוכנית כושר הפירעון, שכן לא חל שינוי נסיבות מהותי מאז התקבלה ההחלטה בשנת 2017. הגם שהמבקש הפנה לפסק דין לשצ'נקו, שניתן לאחר קביעת תכנית הפירעון לראשונה, טענה זו כבר נדונה ונדחתה על ידי בית משפט קמא בשל היעדר ראיות מספיקות להיעדר כושר השתכרות של המבקש. המבקש לא ביקש לערער על החלטה ראשונית זו. שנתיים לאחר מכן, בבקשות הבאות של המבקש לעיון חוזר, שציטטו שוב את פסק דין לשצ'נקו, לא היו ראיות חדשות או שינויי נסיבות, ולכן לא הצדיקו עיון חוזר בהחלטה. בית המשפט הדגיש כי אם בסופו של דבר יוכל המבקש להביא ראיות המוכיחות היעדר מוחלט של כושר השתכרות, הוא עשוי להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר. עם זאת, הליך זה יכלול הצגת מסמכים חדשים שיתמכו בטענתו. ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור התקבלה ללא צו להוצאות בשל מצבו הכלכלי של המבקש והיעדר תגובות התנגדות. החלטה זו התקבלה סופית ביום 1.12.2022.