LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 6351/20

החלטה עליון

📋
מספר הליך6351/20
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך13 בספטמבר 2020
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםדוד סלומון נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםד מינץ

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה: 1. **קריטריונים נוקשים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי:** בית המשפט שב ומאשר כי בהליכי מעצר, רשות ערעור בפעם השלישית תינתן רק בנסיבות חריגות. בפרט, מקרים כאלה חייבים להיות כרוכים בשאלות עקרוניות או בעניינים בעלי חשיבות ציבורית החורגת מאינטרסים אישיים, או שחייבות להיות ראיות לעיוות דין (כפי שנקבע בחוק האזרחי הישראלי 6116/20 ו-6291/20 בעניין עבירה נ' מדינת ישראל). עיקרון זה מדגיש את הריסון השיפוטי ואת הרף הגבוה הנדרש לעיון חוזר לאחר ביקורות ערעור מרובות. 2. **היקף הערעור המוגבל בהתבסס על פרטי המקרה:** פסק הדין מדגיש כי בתי המשפט לערעורים נמנעים מלבטל ממצאים פרוצדורליים או עובדתיים, אלא אם כן מדובר בשאלה עקרונית או בעניין ציבורי. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתייחס באופן צר לנסיבות הספציפיות - כלומר, הסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהמבקש והולמות הדוחות - ולא לכל סוגיה משפטית רחבה יותר. זה מדגיש גישה פרשנית שמרנית, המדגישה את האופי הספציפי של ביקורת הערעור. 3. **הבהרה לגבי ההחלטות השונות של בית המשפט לערעורים:** בית המשפט מבהיר כי תוצאות ערעור שונות, בנפרד, אינן מהוות עילה למתן רשות ערעור. זה שומר על יציבות ועקביות משפטית, מה שמצביע על כך שסטייה בערעור לבדה אינה מספיקה לערעורים בגלגול שלישי אלא אם כן היא מלווה בשאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית רחבה יותר. 4. **הערכת מסוכנות ושיקולי פיקוח אלקטרוני:** בית המשפט דוחה את טענת המבקש כי עבירות שבוצעו "במרחב הטכנולוגי" ללא מגע יד אדם מפחיתות את מסוכנותו ומצדיקות מעצר בפיקוח אלקטרוני. פסק הדין מדגיש כי עבירות דיגיטליות אינן מאיימות פחות מטבען, במיוחד כאשר הן מבוצעות בתוך ביתו של המשיב, כאשר האינטרנט מאפשר התנהלות שוטפת. בית המשפט מצטט פסיקה ארוכת שנים (חוק אזרחי 9312/17) הקובעת כי עבירות המבוצעות מרחוק, במיוחד באמצעות האינטרנט, אינן מעדיפות באופן אוטומטי אמצעי מעצר מגבילים פחות, במיוחד כאשר קיים פוטנציאל להתנהלות מתמשכת. 5. **חדשנות משפטית - חידוד תקני הפיקוח האלקטרוני:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו לא ניתן להצדיק פיקוח אלקטרוני באופן אוטומטי רק על סמך האופי הדיגיטלי של העבירות. הוא מכיר בכך שעבירות טכנולוגיות מודרניות, במיוחד אלה הכלואות בביתו של העבריין, מסבכות את אכיפת אמצעי המעצר האלקטרוניים. בית המשפט מציין את הקושי המובנה במניעת גישה לאינטרנט מרחוק, ובכך להשפיע על שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לניטור אלקטרוני ככלי מעצר. **סיכום החדשנות המשפטית:** המקרה מחזק ומחזק את העמדה המשפטית לפיה שאלות חריגות, עקרוניות או אינטרס ציבורי נדרשות לערעורים בגלגול שלישי, במיוחד בענייני מעצר. יתר על כן, הוא מבהיר כי עבירות דיגיטליות אינן מפחיתות את הסכנה הנתפסת או מצדיקות באופן אוטומטי אמצעים מגבילים פחות, תוך שימת דגש על הערכה שיפוטית מורכבת של הסיכון בעידן הדיגיטלי. ההחלטה מקדמת בעדינות את המסגרת המשפטית על ידי הכרה במורכבות של עבירות דיגיטליות במסגרת פרדיגמות המעצר והפיקוח האלקטרוני, תוך שמירה על רף גבוה של הגבלות המבוססות על שיקולים טכנולוגיים בלבד.

בש"פ 6351/20 דוד סלומון נ. מדינת ישראל, עליון (13.9.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית