ת"א 13582-05-16

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע נגד הנתבעים מכמה סיבות. ראשית, התביעה נדחתה בעילה של חוסר סמכות מהותית, שכן טענת הרשלנות של התובע לא נפלה בסמכותו של בית המשפט, והתעקשותו של התובע שלא לנהל את התיק לפי חוק איסור לשון הרע גרמה לכך שאין לתביעה בסיס משפטי. שנית, השופטת דחתה את התביעה מחוסר עילה, שכן טענות התובעת היו קלושות וכפויות, והטענה הייתה ניסיון להתחמק מתוצאות החלטות קודמות של בתי הדין לעבודה במקרים דומים. בנוסף, התביעה נמצאה מיושנת ומוגבלת בזמן על פי חוק ההתיישנות, שכן התובעת הייתה מודעת לנזק שנגרם לה בשנת 2006, והתביעה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2016, חרגה מתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. השופטת הדגישה גם את מספרן המופרז של תביעות דומות שהגיש התובע, דבר המצביע על שיהוי פרוצדורלי וחוסר תום לב, שהצדיקו את דחיית התביעה על הסף. התנהגותו של התובע, המאופיינת על ידי השופט כחסרת אחריות ומזגזגת בין ערכאות שונות, לצד עילת תביעה קלושה ותביעות חוזרות ונשנות בגין אותם נזקים, הביאו את השופט למסקנה כי מדובר בתביעה קנטרנית ומטרידה. לבסוף, חייבה השופטת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 5,000 שקל, בתוך 30 יום.