בע"מ 68620-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" **מבוא:** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הפך קביעה של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לכשרות המנוח לערוך צוואה. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה את הבקשה מבלי להידרש לתשובת המשיבים, תוך שהוא מתבסס על הלכות קיימות בנוגע לגבולות הערעור ב"גלגול שלישי" ובפרט על חוסר העקרוניות של הסוגיות שהועלו. **הרקע העובדתי:** המבקש והמשיבים הם ילדיו של המנוח. המנוח ערך צוואה בפני נוטריון, בה ציווה את כל עזבונו למבקש. לאחר מותו, הגיש המבקש בקשה לקיום הצוואה. המשיבים התנגדו, בטענה עיקרית שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה במועד חתימתה. **ההתפתחויות המשפטיות בערכאות קודמות:** 1. **בית המשפט לענייני משפחה:** מינה מומחה פסיכיאטר, שקבע כי "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת צוואה בתקופה נשוא חוות דעת זו". על אף קביעה זו, בית המשפט לענייני משפחה דחה את ההתנגדות וקבע כי המנוח היה כשיר, בעיקר משום שחוות הדעת התבססה על בדיקה שנערכה כשלושה חודשים לאחר עריכת הצוואה, ואילו ראיות אחרות הצביעו על מצב קוגניטיבי טוב יותר של המנוח לפני מועד זה. 2. **בית המשפט המחוזי:** קיבל את ערעור המשיבים ברוב דעות. השופטים המרכזיים קבעו כי הנימוקים של בית המשפט לענייני משפחה לא הצדיקו סטייה מחוות הדעת. הם הסבירו כי למרות שהבדיקה נערכה לאחר מכן, תהליך הירידה הדרגתית של דמנציה מסוג אלצהיימר מאפשר להסיק על מצבו של המנוח במועד הצוואה, בסבירות גבוהה. שופט המיעוט (השופט גונטובניק) סבר כי ראיות נוספות תמכו בקביעת בית המשפט לענייני משפחה. **הניתוח המשפטי של בית המשפט העליון:** בית המשפט העליון (השופטת וילנר) דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש את הלכת "גלגול שלישי" – לפיה בקשה כזו תתקבל רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית או כדי למנוע עיוות דין. **1. היעדר עקרוניות בנוגע לסמכות ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים:** * **הלכה קיימת:** בית המשפט העליון חזר על הלכתו, לפיה התערבות ערכאת ערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית נעשית בצמצום, אך אין בכך כדי למנוע התערבות כזו מכל וכל. * **יישום לעניין:** במקרה זה, בית המשפט המחוזי, על בסיס הראיות שהוצגו, קבע כי קיימים טעמים להתערב בקביעת כשירותו של המנוח. בית המשפט העליון מצא כי אין עילה להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי בנושא זה, וכי לא הועלתה שאלה עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני. העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה או שההחלטה לא הייתה פה אחד אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור. **2. היעדר עקרוניות בנוגע לסמכות בית המשפט להכריז על אי-כשירות של מצַוֶוה שנחתם בפני נוטריון:** * **הטענה:** המבקש טען כי קיימת שאלה עקרונית בדבר סמכות בית המשפט להכריז על אי-כשירות של מצַוֶוה, כאשר הצוואה נחתמה בפני נוטריון, אשר מחויב לבדוק את כשירותו. * **ההבחנה המשפטית:** בית המשפט העליון קבע כי אין מדובר בשאלה עקרונית. אמנם, קיימת חשיבות רבה לבדיקת כשירות המצַוֶוה על ידי הנוטריון, מכוח תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים. אך, הדבר אינו חוסם את בית המשפט מלברר בדיעבד את כשירות המצַוֶוה. * **חידוש/הדגשה:** ההדגשה המרכזית בהקשר זה היא כי **טענה זו לא נטענה בפני הערכאות הקודמות, או לפחות לא באופן שנטענה בפני בית המשפט העליון**. אי-העלאת הטענה בשלבים קודמים מהווה עילה מספקת לדחייתה. הדבר מדגיש את חשיבות העלאת טענות משפטיות בשלבים הרלוונטיים של ההליך המשפטי. **3. חוסר עקרוניות של המקרה:** בית המשפט העליון הדגיש כי על אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הבקשה "נטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הפרטני ואינה מעלה כל שאלה בעלת השלכות רוחב". **4. סמכות הדחייה:** הבקשה נדחתה מכוח סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה. **מסקנות ומשמעויות:** * **החשיבות של הלכת "גלגול שלישי":** ההחלטה מהווה חיזוק להלכה המחמירה בנוגע להגשת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אשר מוגבלות למקרים חריגים ובעלי השלכה עקרונית. * **הבחנה בין עובדות לעקרונות:** בית המשפט העליון מבחין בבירור בין סוגיות עובדתיות, שהערכאה הדיונית היא הפוסקת בהן, לבין סוגיות עקרוניות. הסוגיות שהועלו בבקשה זו נתפסו כעובדתיות בעיקרן, או שנטענו בשלב מאוחר מדי. * **חשיבות העלאת טענות בשלבים מוקדמים:** הדחייה של הטענה הנוגעת לנוטריון מדגישה את העיקרון המשפטי לפיו יש להעלות טענות בפני הערכאות הרלוונטיות בשלבים מוקדמים של ההליך, שאם לא כן, הן עלולות להידחות. * **מעמדה של צוואה בפני נוטריון:** ההחלטה מבהירה כי אף שצוואה בפני נוטריון זוכה למעמד מיוחד, היא אינה חסינה מבחינה משפטית, ובית המשפט מוסמך לדון בכשרות המצַוֶוה גם לאחר חתימתה, אם קיימות ראיות לכך. לסיכום, החלטת בית המשפט העליון במקרה זה מדגישה את ההגבלות על ערעור "גלגול שלישי" ואת חשיבות העלאת טענות משפטיות בשלבים המתאימים של ההליך השיפוטי.