ע"א 2098/04

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה שהורה למערערת לשלם למשיב 300,000 ₪, בהפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה, וכן שכר טרחת עורך דין ואגרת בית משפט. בין שתי המפלגות היה סכסוך על הימורים על משחקי כדורגל שאורגנו על ידי המועצה להסדר הימורים בספורט. בעלי חנות ההימורים ניסו לתקן את מערכת היחסים ביניהם וקבעו פגישה במסעדה בעכו. בתום פגישה זו טען המשיב כי המערער הציע שאם מי מהם יזכה בפרס הראשון, כל אחד מהם ייתן לשני 10% מסכום זכייתו. המשיב תבע את המערער לאחר שזכה בפרס הגבוה אך סירב לתת למשיב את הסכום המוסכם. בית משפט קמא קיבל את טענת המשיב. המערערת ערערה על ההחלטה, תוך ציון מספר נימוקים, ובהם כי ההסכם, אם קיים, מהווה התחייבות למתן מתנה בעתיד ולכן דורש מסמך בכתב לפי חוק המתנות. השופט י' כהן סבור כי צדק בית משפט קמא כאשר הגיע להסכם בין הצדדים על יסוד חומר הראיות. עם זאת, הוא מסכים עם המערערת כי ההסכם, כפי שנכרת על ידי בית משפט קמא, הוא התחייבות למתן מתנה עתידית ועל כן הוא פסול בשל היעדר מסמך בכתב כנדרש בדין. השופט ב' גילאור, לעומת זאת, סבור כי המשיב לא הצליח להוכיח קיומו של הסכם מחייב. היא מדגישה את חוסר הבהירות בפרטים מהותיים ואת האופי האגבי של הפגישה שבה לכאורה נעשה ההסכם. השופט א' רזי מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר הסכם מחייב אך סבור כי ההסכם אינו מתנה ועל כן הוא תקף. ברוב דעות הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל ותביעת המשיב נגד המערער נדחית. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות, בסך כולל של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.