ע"מ 1117/05

תקציר

פסק הדין דן בהתיישנות על שומת מס משנת 1999, וקובע כי השומה הוצאה ככל הנראה ביום 15.3.2005 ולא ביום 5.1.2005 כפי שטען המשיב. הדבר שולל את הצו מחמת המשפט המנהלי, והערעור לשנת המס 1999 מתקבל. לגבי שנות המס 2000 ו-2001 נדחית טענת המערער להיחשב כשותף לצרכי דיווח מס, שכן המערערת בחרה לדווח כיחיד. בית המשפט דוחה גם את טענת המערער בדבר הפרשי הון, וקובע כי לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי הפרשים אלה לא נבעו מרווחי עסק חייבים במס. המערער לא הביא ראיות מספיקות לטענותיו, כגון תדפיסי בנק או הצהרות צד ג', חרף היכולת לעשות כן. משכך, היה המשיב מוכן לשקול חלק מהסבריו של המערער ותיקן את השומה בהתאם. באשר לייחוס הכנסות מהפרשי הון בלתי מוסברים, בית המשפט מצדד בדעה המשפטית הרווחת כי יש לייחס הפרשי הון רק לשנים פתוחות, ולא לשנים סגורות, ולכן יש לייחס את ההפרשים לשנים הפתוחות של 1999 ו-2000. ככלל, הערעור לשנת 1999 מתקבל, והערעור לשנת 2000 נדחה. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו.