בע"מ 1212/15

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך רכושי בין צאצאיו של אדם שנפטר, י.מ.ש. הסכסוך נסוב סביב שתי חלקות אדמה סמוכות בבעלות י.מ.ש. בכפר, שירשו ילדיו ונכדיו לאחר מותו בשנת 1988. המשיבים הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפירוק השיתוף במקרקעין, מאחר שהיורשים לא הצליחו להסכים על פירוק הדדי. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה שיציע פירוק שיתוף בעין, הצעה שהתקבלה מאוחר יותר. המבקשים, חלק מהיורשים, ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה כי הקרקע חולקה עוד בימי חייה של י.מ.ש, תוך הצגת תשריט חלוקה חתום על ידי המנוח. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענתם, בקובעו כי התשריט, גם אם יאושר, אינו יכול לגבור על המציאות המשפטית של הנכס וכי השיהוי הממושך של המבקשים ברישום זכויותיהם פוגע בתביעתם. בנוסף, בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה להוציא חלק מהיורשים מההליך בשל תצהיר בעייתי וציין כי אין זה ראוי שערכאת ערעור תתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה, במיוחד כאשר היא מבוססת על חוות דעת של מומחה. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנדחתה. פסק הדין הנדון דוחה את בקשתם, בנימוק של היעדר שאלות עקרוניות או עיוות דין משמעותי. השופט הדגיש כי החלטות הערכאות הנמוכות מנומקות היטב ומבוססות על חוות דעת מומחים, דבר המקשה על הצדקת התערבות. עוד ציינה השופטת כי התשריט שהציגו המבקשים, גם אם אושר, אינו מהווה חלוקה בפועל של הנכס, שכן יש לו משמעות תכנונית בלבד. הנה כי כן, בחירתם של המשיבים לפעול לפירוק, לא הייתה עוקף את התשריט, שכן שני העניינים מצויים במישורים נפרדים. בסיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור, יחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה, תוך שמירה על החלטות בתי המשפט הקודמים והותרת על כנה הצו לפירוק השיתוף במקרקעין.