עפ"ג 23987-08-19

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על עונש שהוטל על משיב שהורשע בעבירות מס שונות, לרבות השמטת הכנסות מדוחות, הוצאת חשבוניות כוזבות ומסירת תלושי שכר כוזבים, בסך כולל של למעלה משני מיליון ש"ח על פני תקופה של ארבע שנים. למשיב עבר אישי מורכב ועבר פלילי עם שלוש הרשעות קודמות בעבירות אלימות. בית משפט קמא הטיל עליו עונש של עבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי. גם התביעה וגם ההגנה ערערו. התביעה טענה כי עונשו של בית משפט קמא חרג באופן משמעותי מפסיקות קודמות של בית המשפט העליון בעניין עבירות מס, הכרוכות בדרך כלל במאסר בפועל, וכי בית המשפט קמא לא הצדיק סטייה זו כראוי. ההגנה ביקשה לקיים את גזר דינו של בית משפט קמא, תוך הדגשת נסיבותיו האישיות הקשות של המשיב והשיהוי בחקירה. ערכאת הערעור הסכימה עם התביעה כי העונש היה קל מדי וכי הוא חרג מהפסיקה המקובלת ללא הצדקה מספקת. בית המשפט קבע כי טווח הענישה הראוי הוא בין 12 ל-36 חודשי מאסר, בהתחשב בפגיעה המהותית בקופה הציבורית ובצורך בהרתעה בעבירות מס. עם זאת, בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות הודאתו, שיתוף הפעולה וסיכויי השיקום. בסופו של דבר, הערעור התקבל, ועונשו של המשיב הוחמר ל-12 חודשי מאסר, בעוד יתר רכיבי העונש שהטיל בית משפט קמא נותרו על כנם. פסק הדין הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעבירות מס כדי להגן על הקופה הציבורית ולשמור על אמון הציבור במערכת המס.