סע"ש 27958-05-19

תקציר

התובע, עובד הנתבעת שעבד כמטפס ובונה אבנים מקצועי, הגיש תביעה בטענה לשכר והטבות שונות שלא שולמו. בית המשפט פסק לטובת התובע בחלק מהטענות ודחה אחרות. השופטת קבעה כי תביעת התובעת להודעה לעובד נכשלה משום שהוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. גם התביעה להפרשי שכר מינימום נדחתה לאחר שבית הדין קיבל את טענת הנתבעת בדבר שבוע עבודה בן שישה ימים וקבע כי התובע קיבל שכר יתר. תביעות התובע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין נדחו משום שבית הדין מצא כי התובע נטש את עבודתו ללא הודעה מוקדמת ולא הוכיח כי פוטר. עם זאת, השופט פסק לטובת התובע בתביעותיו להפרשי פדיון חופשות, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ותשלומי קרן השתלמות. לתובעת נפסק סך של 9,493.65 ₪ דמי הבראה ו-1,509.55 ₪ עבור פדיון חופשה, בצירוף הפרשים צמודים וריבית החל מיום 30.4.2016. בנוסף, התובע היה זכאי ל-90,573 ₪ עבור הפרשות לפנסיה. באשר לתביעה להוצאות הובלה, מצא בית המשפט כי הנתבעת סיפקה הסעות וטענת התובע לא הייתה משכנעת; לפיכך, היא נדחתה. גם תביעתה שכנגד של הנתבעת לקיזוז תשלומים שונים נדחתה, למעט תקופת ההודעה המוקדמת, אשר זיכתה את הנתבעת בניכוי של 3,869 ₪ מהסכומים המגיעים לתובע. כמו כן, השופטת הורתה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪, בשל טענת חוסר תום הלב של התובע וחוסר הבסיס של מרבית טענותיו. לתובע ניתנו 30 יום לשלם סכום זה, ולאחר מכן ייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בכתב.