ס"ע 40714-01-11

תקציר

הבעלים של בית ספר למחול בירושלים, מר אלעד ברקול, נתבע על ידי עובדו לשעבר, מר שון טל, שעבד בבית הספר בתפקידים שונים במשך שבע שנים. מר טל התפטר מעבודתו בבית הספר ולאחר מכן פתח סטודיו משלו לריקוד. מר ברקול טען כי מר טל הפר התחייבויות חוזיות, אמונים ובתום לב בכך שפתח סטודיו מתחרה והשתמש במשאבי בית הספר. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של מר ברקול. בתגובה, הגיש מר טל תביעה בדרישה לשכר שלא שולם, הטבות ופיצויי פיטורים, וכן פיצויים בגין לשון הרע. בית המשפט פסק באופן חלקי לטובתו של מר טל. נמצא כי מר ברקול חייב לו 4,740 ש"ח בדמי נסיעה ו-1,115 ש"ח בדמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכומים אלה חושבו על בסיס שעות העסקתו של מר טל והתעריפים הרלוונטיים. עם זאת, בית הדין דחה את תביעתו של מר טל לפיצויי פיטורים, שכן הוא לא הצליח להוכיח כי התפטרותו נבעה מתנאי עבודה בלתי נסבלים. כמו כן, בית המשפט בחן את תביעת לשון הרע של מר טל, שנבעה מטענותיו של מר ברקול כי שידל תלמידות ממאגר המידע של בית הספר להצטרף לסטודיו שלו. בית המשפט קיבל את טענתו של מר טל בחלקה, וקבע כי מר ברקול אכן פרסם פרסומים מכפישים אודותיו למר ידידיה, יו"ר מועדון ריקודים ישראלי. עם זאת, בית המשפט קיבל גם את טענת ההגנה של מר ברקול, לפיה מעשיו מוגנים לפי סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, שכן הוא פעל בתום לב כדי להגן על האינטרס האישי הלגיטימי שלו בניהול עסקו. כתוצאה מכך, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות. מר ברקול חויב לשלם למר טל את הקצבאות המחושבות, בתוספת ריבית, ולשני הצדדים שמורה הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.