ע"א 1557/08

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך על החזקה והפעלה של מסעדה בשם "גני אורלי", הממוקמת על חלקת אדמה בתל אביב. המערער והמשיב פנחסי הקימו את המסעדה בשנת 1987 והפעילו אותה כשותפים במשך מספר שנים. לאחר חילוקי דעות, חתמו בשנת 1996 על הסכם, בו החכירו את חלקה של המערערת במקרקעין למשיבים לתקופה של שש שנים, עם אופציה להארכה לשנתיים. על המשיבים היה להודיע על כוונתם להאריך את חוזה השכירות תשעה חודשים לפני תום התקופה הראשונה. שכר הדירה נקבע על 5,000 דולר לחודש בארבע השנים הראשונות ו-6,000 דולר לחודש בשנתיים הנותרות. המשיבים שלחו הודעה רשמית על כוונתם לממש את תקופת האופציה ביום 29.10.01, אשר לטענת המערערת נדחתה. המערערת סירבה לאפשר הארכת חוזה השכירות ודרשה מהמשיבים לפנות את הנכס. המשיבים נותרו בחזקתם והציעו לשלם דמי שכירות על בסיס הערכה. המערערת תבעה מחצית מהכנסות המסעדה, בטענה שהמשיבים הפרו את ההסכם. בית משפט קמא דחה את טענת המערערת, בקובעו כי הודעת המשיבים לא התעכבה באופן משמעותי וכי המערערת הייתה מודעת לכוונתם להאריך. עוד קבע בית המשפט, כי מאחר שלאף אחד מהצדדים לא היו זכויות במקרקעין, תביעת המערערת לפיצויים כספיים אינה תקפה. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי על המשיבים לשלם לו מחצית מרווחי המסעדה בתקופת האופציה ולאחריה. המשיבים טענו כי שילמו את כל הכספים המגיעים למערערת על פי ההסכם. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית משפט קמא ודחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי ההסכם נועד להסדיר את השימוש בקרקע ולא רק את הפעלת המסעדה. מאחר שהמשיבים רכשו כדין את הזכויות במקרקעין, לא היו למערערת טענות נוספות. באשר לתקופת האופציה, מצא בית המשפט כי המשיבים שילמו את דמי השכירות המוסכמים וכי טענת המערערת לסכומים גבוהים יותר אינה מבוססת. בית המשפט אישר את קביעתו של בית משפט קמא כי חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת בדבר שווי דמי השכירות הייתה מופרזת והעדיף את חוות דעת המומחה מטעם המשיבים. עוד קבע בית המשפט כי לא תיפגע פסיקת ההוצאות על ידי בית משפט קמא, והמערערת חויבה לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים.