ע"פ 5735/92

תקציר

המערער הורשע בשלושה אישומים הקשורים להחזקת סם מסוכן ועסקאות עמו. הם הודו באשמה ונגזרו עליהם תשע שנות מאסר, כאשר שש וחצי שנות מאסר בפועל והיתר על תנאי על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור מערער על חומרת העונש. ההגנה טוענת כי המערער פעל בהוראת דודתו, וכי הסם שייך לבעלה. פסק הדין דוחה את הערעור ומותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ידוע כי המערער ביצע את העבירות בהוראת דודתו, אך הצורך לשבש את רשתות הפצת הסמים מחייב ענישה מחמירה. תפקיד הבלדרים והמתווכים, אותו מילא המערער, חיוני להמשכיות הסחר בסמים, ומעשיו לא היו משניים או מקריים. הרשעותיו הקודמות בעבירות חמורות אחרות משפיעות גם הן על מידת ההתאמה של העונש. ההרכב מוצא כי עונשו של בית המשפט המחוזי סביר ומידתי ביחס לעבירות, והערעור נדחה.