ת"פ 17573-10-22

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת נשק, רובה סער מסוג M16, ללא היתר כדין, במסגרת הסדר טיעון. בעובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, צוין כי הנשק הוחזק במשותף על ידי הנאשם ונאשם נוסף ברכב הרשום על שם אשתו של הנאשם. הנשק הועמס במחסנית ריקה ועטופ בניילון, והוא נתפס ללא תקלות. ההרשעה נשאה עונש מקסימלי של שבע שנות מאסר. בקביעת העונש שקל השופט את חומרת העבירה, את הנסיבות שבהן בוצעה ואת הערכים החברתיים הזקוקים להגנה, תוך שהוא משקלל אותם אל מול נסיבות מקלות הקשורות ואינן קשורות לעבירה. הם שקלו גם את הפסיקה ואת מכלול הענישה המקובל. השופט הגיע למסקנה כי העונש ההולם צריך לכלול תקופת מאסר בפועל של לא פחות מ-20 חודשים ולא יותר מ-36 חודשים, לצד עונשים נלווים. נסיבות מקלות ששקל בית המשפט כללו את הודאת הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי, קבלת אחריות, חרטה והשלכות המאסר על הנאשם ובני משפחתו. השופט התחשב גם בעברו הפלילי הקודם של הנאשם, שלא נחשב לנסיבה חמורה. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי של 10 חודשים ו-6 חודשים, וקנס בסך 30,000 ₪, שישולם עד ליום 1.1.2024, או 180 ימי מאסר נוספים. השופט דחה את בקשת התובע לחלט את הרכב בו בוצעה העבירה, בשל הנזק הבלתי מידתי שייגרם לאשת הנאשם, שהייתה הבעלים הרשום. לנאשם ניתנה הזכות לערער על גזר הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.