LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 34190-04-21

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך34190-04-21
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך4 במאי 2021
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםגבאי נ' רשות מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםשושנה ליבוביץ, תמר בר-אשר, רם וינוגרד

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בפרשת גבאי נ' רשות מקרקעי ישראל:** **עקרונות משפטיים:** - **סמכות שיפוט וביקורת ערעור:** בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בוחן החלטות של ערכאות נמוכות יותר – כאן, בית משפט השלום בירושלים – וקובע אם הערעור מוצדק. סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לדחות ערעור שאין לו סיכוי ממשי להצליח, תוך שימת דגש על יעילות וחיסכון שיפוטי. - **זכויות קניין וייעוד מרחב ציבורי:** המקרה מדגיש את העיקרון המשפטי לפיו קרקע המיועדת לשימוש ציבורי - כגון שטחים פתוחים, פארקים או מגרשי משחקים - חייבת להישמר למטרה המיועדת לה. תפיסה או בנייה בלתי מורשית על קרקע כזו מהווה פגיעה בזכויות הציבור ובתכנית המתאר המיועדת. - **הזכות החוקית לפינוי ועזרה עצמית:** זכותו של המשיב לפנות דיירים בלתי מורשים נשמרת, בתנאי שיינקטו הליכים משפטיים נאותים. בית המשפט מכיר בכך שפעולותיו או טענותיו החד-צדדיות של המערער בדבר הסכמה כפויה אינן משנות את היעדר הבעלות החוקית או הזכות להישאר על הקרקע. - **הערכת דמי שימוש ושיקולים כספיים:** בית המשפט מפגין שיקול דעת שיפוטי בקביעת דמי השימוש, בהתחשב בעמדת המשיב ובנסיבותיו של המערער, ומדגיש כי הצעות המערערת להתפשר בסכומים נמוכים יותר נדחו. הגישה השמרנית בפסיקת שכר הטרחה עולה בקנה אחד עם עקרונות ההוגנות וההרתעה. **חידושים משפטיים:** - **ייעול הליכי באמצעות תקנות ערעור:** בית המשפט החיל את תקנה 138(א)(1), המאפשרת דחיית ערעורים חסרי יסוד מהותי ללא צורך בתגובה, המייצגת מנגנון יעילות פרוצדורלית המעדיף צדק מהותי על פני עיכובים פרוצדורליים מיותרים. - **הכרה במשא ומתן של צד ראשון ומגבלותיו:** בזמן שהצדדים מנהלים משא ומתן, בית המשפט מציין כי דחיית הצעות פשרה נמוכות יותר וניהול משא ומתן אינם מעניקים זכויות חוקיות לתפוס קרקע באופן בלתי חוקי. הדבר מדגיש את העמדה המשפטית לפיה משא ומתן על התנחלויות אינו יכול להעניק לגיטימציה לתפיסה בלתי חוקית של קרקעות. - **דגש על ראיות להסכמה והתנדבות:** בית המשפט התייחס לטענות של הסכמה כפויה או לא מרצון, וחיזק כי תיעוד אמין והתנהגות עקבית משמשים כראיות קריטיות בערעור על טענות כאלה. הוא מאשר כי תגובות וולונטריות, גם אם שנויות במחלוקת, אינן מספיקות כדי לבסס זכויות משפטיות על קרקע שבמחלוקת. - **איזון בין שיקולים משפטיים ושוויוניים:** ההחלטה משקפת גישה מאוזנת, המכבדת את זכויות הקניין החוקיות, תקנות התכנון והסמכות המנהלית, תוך התחשבות גם במצבה הכלכלי של המערערת, אם כי מבלי לפגוע בזכויות הקניין הבסיסיות. **תקציר:** מקרה זה מחזק את עקרונות הליבה של דיני המקרקעין הקשורים לתפוסה בלתי מורשית, ייעוד שטח ציבורי והליכי פינוי, תוך המחשת חידושים פרוצדורליים שמטרתם לזרז את הביקורת בערעור. גישת בית המשפט מדגישה את חשיבות ההקפדה על תקנות תכנון הקרקע ואת התפקיד המוגבל של משא ומתן והסכמה במתן לגיטימציה לשימוש בלתי חוקי בקרקע, המבוססים על אמצעי יעילות פרוצדורליים.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ע"א 34190-04-21 גבאי נ' רשות מקרקעי ישראל, מחוזי (4.5.2021)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית