הפ"ב 49542-09-11

תקציר

השופטת בחנה ביסודיות את הטענות שהציגו הצדדים והגיעה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות ברובה. המקרה המדובר עסק במיזם עסקי קצר מועד, שהניב רווחים מינימליים והסתיים לאחר מכן. הסכסוך המשפטי הנובע ממיזם זה נמשך כשש שנים, וכעת הגיע הזמן להביא לסיומו, כאשר שני הצדדים מקבלים את ההחלטות שהתקבלו בנוגע לסכסוך ביניהם. השופט הדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות, שבדרך כלל אינם ניתנים לערעור. החלטות הבורר בתיק זה התבססו על ראיות משמעותיות שהוצגו במהלך הליך הבוררות, בעוד שטענות המבקשים הסתכמו לא פעם בספקולציות. השופטת הסכימה עם הערכות הבורר ודחתה את טענות המבקשים, שביקשו לבטל את פסק הבוררות בעילות שונות, ובהן חריגה מסמכות, היעדר הזדמנות לטעון טענות ואי הכרעה בכל העניינים שהוגשו. יתר על כן, השופט הדגיש כי פסקי בוררות אינם מבוטלים משיקולי תקנת הציבור רק בשל חשש לפעילות בלתי חוקית אפשרית, במיוחד כאשר אלה לא הוכחו. השופט גם מצא כי פסק הבוררות מנומק דיו, וכי למבקשים לא נגרם עיוות דין. עם זאת, היבט אחד דרש תיקון: הציוד שהיה אמור להישאר ברשותו של אחד המבקשים הוחרם על פי הדיווחים על ידי הרשויות, ולכן לא היה צריך לגבות את ערכו ממנו. בעקבות זאת אישרה השופטת את פסק הבוררות מיום 28.7.2011, למעט סכום זה. כן חויבו המבקשים לשלם במשותף את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים, בסך 3,600 ₪.