ע"פ 8957/21

תקציר

הכרעת הדין דנה באישור הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות, תוך פירוט המסגרת הנורמטיבית להרשעה כזו במשפט הישראלי, לרבות המודל התלת-שלבי לניתוח ראיות נסיבתיות. המערער הורשע בקשר לרצח בתו, תוך הסתמכות על רשת ענפה של ראיות נסיבתיות, כגון מניע, נוכחות בזירת הפשע והתנהגות מפלילה. בית המשפט דחה את ניסיונותיו של המערער לבודד ולהצניע ראיות בודדות, והדגיש כי הראיות מבססות את אשמתו מעבר לספק סביר. המערער לא הביא הסבר חלופי מתקבל על הדעת שיכול לעורר ספק סביר. כמו כן, בית המשפט התייחס ודחה מחדלי חקירה לכאורה, וקבע כי די בראיות המצטברות כדי להרשעה. בית המשפט בחן גם את ההשפעה הפוטנציאלית של רפורמות בעבירות הקשורות להמתת חסד, והגיע למסקנה כי רפורמות אלה לא סיפקו מסגרת מקלה דיה לשינוי הרשעתו או גזר דינו של המערער. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את ההרשעה, והדגיש את חומרתו וחוסר הטבעיות של אב הרוצח את בתו.