ע"א 262/65

תקציר

חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, פוטר יחידים מתשלום מס על מכירת דירת מגורים עיקרית בשטח של עד 70 מ"ר. במקרה דנן מכרו המשיבים את דירתם בנתניה בשטח 69 מ"ר, ששטחה עלה קודם לכן על 70 מ"ר עקב שינויים. רשות המסים טענה כי השינויים מלאכותיים וכי יש לחייב את הדירה במס. ועדת הערר של בית המשפט המחוזי הייתה חלוקה בדעותיה, כאשר היו"ר פסק לטובת רשות המסים, והרוב דחה את התביעה. בית המשפט העליון דחה את ערעור רשות המסים, והסכים עם פרשנות הרוב לחוק. בית המשפט קבע כי גודל הדירה בעת המכירה קובע את הפטור ממס וכי המחוקק התכוון לשני קריטריונים נפרדים: אחד כמותי ואחד איכותי. הקריטריון הכמותי מתייחס לגודל הדירה, ואילו הקריטריון האיכותי מתייחס לייעוד הדירה ולשימושה כדירת מגורים עיקרית. בית המשפט פירש גם את המונח "רוב השנה" בחוק כמתייחס לתקופה שבה שימשה הדירה למגורים, מבלי לציין משך זמן. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי החזקה פירושה החזקה פיזית, המונעת פרצות בחוק. לבסוף, מצא בית המשפט כי מעשיהם של המשיבים לא היו פיקטיביים, וכי האזרחים מודעים להשלכות הפיסקליות של מעשיהם. לפיכך, הערעור נדחה, ורשות המסים חויבה לשלם את הוצאות המשיבים.