בע"מ 4884/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המחלוקת הראשונית נסובה סביב מינוי מנהל עיזבון לצוואה לאחר מותו של המצווה. המבקש, שמונה בצוואה כמנהל העיזבון, ביקש מבית המשפט למנותו כמנהל זמני של העיזבון. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, וערעורים נוספים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו אף הם. פסק דינו של בית המשפט העליון, נשוא סיכום זה, מתמקד בניסיונו הסופי של המבקש לערער על ההחלטה. בית המשפט דוחה את הבקשה ומציין את מערכת היחסים החריפה בין המבקש לבין המשיבים (היורשים) כסיבה מרכזית. השופטת מציינת כי השיבוש החמור במערכת היחסים מצביע על כך שביצוע הצוואה ככתבה יהיה בלתי אפשרי ועלול להוביל לחיכוכים נוספים ולמעורבות בית המשפט. בנוסף, השופטת מדגישה כי הצוואה עצמה פשוטה יחסית ואינה דורשת מנהל עיזבון חיצוני, במיוחד בהתחשב בהסכמה בין היורשים לגבי ביצוע הצוואה. המשיבים, המסכימים על ההוצאה לפועל, מינו עורך דין (המשיב מס' 2) שיטפל בעניין. השופט מכיר בטיעונו החוקתי של המבקש בדבר כיבוד רצונו של המנוח, אך מדגיש כי לבית המשפט שיקול דעת לפרש את הצוואה וסמכות לסטות ממנה בנסיבות מסוימות. במקרה זה, השופט קובע כי קיימים טעמים משכנעים שלא למנות את המבקש כמנהל עיזבון, נוכח חוסר האפשרות להגשים את רצונו של המנוח בשל היחסים המתוחים, ופשטות הצוואה. פסק הדין מציין גם את זכותו של המבקש להליך משפטי יסודי, אך קובע כי אין בטענה כדי להצדיק דיון נוסף, מה גם שהתיק כבר נדון בשלוש ערכאות. לבסוף, המבקש נדרש לשלם סכום מתון בהוצאות.