ע"פ 187/61

תקציר

התיק, ע"פ 187/61, עסק בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שמצא את המערערת, עליזה, אשמה ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 214(ב) לפקודת חוק העונשין, 1936. עליזה הורשעה בהרעלת אשתו של אהובה, פולה אליעז, בכוונה להרוג אותה. בית המשפט המחוזי גזר עליה מאסר עולם. עליזה טענה כי אין להטיל עליה אחריות פלילית משום שהיא מונעת על ידי דחף שאין לעמוד בפניו הנובע ממחלת נפש. בית המשפט העליון דחה את ערעורה ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים הסכימו עם קביעת הערכאה הנמוכה יותר כי ההפרעות הנפשיות של עליזה לא הגיעו לכדי מחלת נפש שהייתה הופכת את הדחף שלה לבלתי נשלט. הם הדגישו כי הדחף חייב לנבוע ממחלת נפש ברורה, ויש לבחון את יכולתו של הנאשם להתנגד לה על פי הנסיבות. במקרה זה, חוות הדעת הרפואיות שהוצגו לא הספיקו כדי לבסס קיומה של מחלת נפש ששללה מעליזה את היכולת לשלוט במעשיה. בנוסף, ציינו השופטים כי חוות דעת המומחים התבססו על הנחות עובדתיות לא מדויקות לגבי התיק. פסק הדין דן גם בתחולתה הצרה של הגנת הדחף שאין לעמוד בפניו והדגיש את הצורך בזהירות בעת יישומה. השופטים ברנזון וכהן הדגישו כי התנהגות ודחפים חריגים לבדם אינם פוטרים אדם מאחריות פלילית וכי יש לבסס מחלת נפש ברורה.