ת"א 59203-10-15

תקציר

התובע, שעבד כמעתיק אצל הנתבעת במשך 27 שנים, הגיש תביעה נגד הנתבע לפיצויים משני טעמים. ראשית, כי עבודתו כללה הרמת משא והתכופפות שוב ושוב, מה שגרם לו לפציעות קלות מצטברות. שנית, הוא תבע פיצויים בגין אירוע תאונתי שהתרחש ביום 16.11.2008, אז החליק ונפצע לכאורה בגבו עקב רשלנות הנתבעת. בתביעה הראשונה מצא בית המשפט כי התובע לא הוכיח קיומה של חובת זהירות קונקרטית שחבה הנתבעת כלפיו. גם אם הייתה קיימת חובת זהירות כזו, התובע לא הוכיח כי הנתבע הפר אותה. כמו כן, התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין תחלואה בגב ממנה סבל. חוות דעת המומחה שהציג התובע לא הייתה עקבית וסותרת, ואילו חוות הדעת של בית המשפט דחתה את הטענה כי מצבו של התובע נגרם כתוצאה מפגיעות קלות מצטברות כתוצאה מעבודתו. תנאי עבודתו של התובע לא כללו פעולות רטרואקטיביות חוזרות ונשנות אלא מכלול של פעולות, וחוות דעת המומחה הצביעה על כך שהקשר הסיבתי בין בעיות הגב של התובע לבין עבודתו לא הוכח ואכן אינו סביר. באשר לטענה בגין האירוע התאונתי, דחה בית המשפט גם את עדותו של התובע כראיה היחידה לאירוע, מה גם שהיא לא נתמכה ברשומות רפואיות מקבילות. עדותו של התובע עצמו לא הייתה עקבית, והוא לא זימן עד ראייה לתאונה להעיד. ככלל, החליטה השופטת לדחות את התביעה במלואה. התובע חויב לשלם לנתבעים 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-4,500 ₪ הוצאות.