בש"פ 9601/09

תקציר

הערעור מערער על החלטה המסרבת לאסור פרסום שמו ופרטיו המזהים של המערער, החשוד בביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית בשתי נערות בנות 16. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על האינטרס הציבורי בפומביות הדיונים בבית המשפט. המערער טען כי פרסום פרטיו יפגע בכבוד האדם שלו ויגרום לו ולמשפחתו נזק חמור, לרבות נזק כלכלי פוטנציאלי, והידרדרות בבריאותה של בתו הסובלת ממחלה נוירולוגית. יתר על כן, מאחר שהחקירה הושלמה, לא תהיה תועלת בפרסום שמו. בתוך כך, הדגישה המדינה את העניין הציבורי בפרסום, את אופי העבירות ואת משקל הראיות נגד המערער. הם גם סברו כי פרסום שמו עשוי להוביל לזיהוי קורבנות נוספים. בית המשפט דחה את הערעור והדגיש כי המערער לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מנורמת פרסום פרטיו של חשוד. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי במקרה זה גובר על האינטרס של המערער, במיוחד נוכח אופי העבירות ועוצמת הראיות. זאת ועוד, הפגיעה הפוטנציאלית בעיסוקו של המערער לא הספיקה כדי להצדיק איסור פרסום, והאינטרס הציבורי במקרה זה הצדיק את פרסום זהותו של המערער.