מ"א 126/92

תקציר

הבנק המשיב תבע את המבקשת בישראל לפירעון הלוואה שניתנה לחברה אמריקאית, אותה ערבה המבקשת. המבקש טען כי יש לדחות את התביעה משום שבית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים, קיימת תביעה נוספת המתנהלת בארה"ב, והמשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. לחילופין, ביקש המבקש עיכוב דיון. הבנק המשיב הגיש תביעה נגד המבקש גם בארה"ב. השופט החליט כי לא ניתן לדחות את התביעה בישראל בשלב זה משום שהמבקש לא הוכיח כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים. השופט ביסס זאת על מקום מגוריו של המבקש בישראל, ועל העובדה שדחיית התביעה משמעותה ביטול העיקול הזמני על רכושו של המבקש בישראל, המדינה היחידה בה ניתן לבצע את פסק הדין. עוד קבעה השופטת כי פעולתה של המשיבה לא הייתה ניצול לרעה של הליכי משפט, שכן כוונתה הייתה לגבות חוב לגיטימי. עם זאת, השופט קבע כי אם המשיב לא ימחק את התביעה בארה"ב בתוך 30 יום, התביעה בישראל תימחק, שכן אז יוכח כי המשיב ראה בבית המשפט האמריקאי את הפורום המתאים, והדבר עולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט. כן נדרשה המשיבה לתקן את כתב התביעה כך שיפרט את הדין האמריקאי החל על התביעה. השופט נתן את פסק הדין כשופט מחוזי, שכן מדובר בשאלה משפטית שלא הוכרעה קודם לכן.