עת"מ 41334-04-12

תקציר

המועצה המקומית המשיבה דרשה מהעותרת, מחנה צריפין, היטל סלילה לראשונה מאז סופחה למועצה בשנות השישים. ההיטל הסתכם ביותר מ-132 מיליון ש"ח, המתייחס לסלילת כל שטחי המחנה. העותר ערער על ההחלטה בטענה שהיא בלתי סבירה ובלתי חוקית, ואינה עומדת בכללי המינהל התקין. בית המשפט פסק לטובת העותר, וקבע כי למועצה אין סמכות להטיל את ההיטל. ראשית, לגבי רחובותיה הפנימיים של באר יעקב, קבע בית המשפט כי אין מדובר ב"רחובות גובלים" כהגדרתם בחוק העזר הרלוונטי, שכן אין גישה ישירה למחנה מרחובות אלה. שנית, הדרישה להיטל לגבי רחובותיה העתידיים של שכונה חדשה שתיבנה על אדמתו הנוכחית של המחנה לאחר פינויו, הייתה מוקדמת מדי, שכן לא הופקדו תכניות מפורטות. לעותר גם לא יהיה אינטרס ליהנות מרחובות אלה, מה שהופך את ההיטל לבלתי חוקי. שלישית, ביחס לכביש 4313 ההיטל לא היה תקף בשל התיישנות, שיהוי יתר, היעדר זיקה כספית ואי הכרזת הכביש כדרך ציבורית. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המועצה כחסרת תום לב ובלתי הוגנת, והורה לה לשלם לעותר הוצאות בסך 50 אלף שקל.