ת"א 28712-07-12

תקציר

התיק סובב סביב בני זוג, רינה ומשה בועז, שהתקשרו עם הנתבע בהסכם מכר לרכישת דירה בבניין שנבנה על ידו. ההסכם קבע את מחיר הרכישה, לוח הזמנים לתשלומים ומועד סיום בניית הדירה. התובעים טענו כי הנתבעת לא השלימה את הבנייה ולא קיבלה את אישור טופס 4 הנדרש, דבר שהוביל לעיכוב בהחזקה. הם ביקשו להפחית את הפיצוי שנקבע בהסכם בגין האיחור במסירה ותבעו דמי שימוש. הנתבע טען כי היה על התובעים לקבל את הדירה ללא טופס 4 ולהפקיד את יתרת התשלום בחשבון נאמנות. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הסכמת הצדדים חייבה את הנתבע למסור את הדירה רק לאחר קבלת טופס 4. טענת הנתבע כי התובעים היו מודעים לקשייו בקבלת טופס 4 והסכימו לקבל את הדירה בלעדיו נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי לשון החוזה ברורה. בית המשפט פירש את החוזה ככזה שמשמעותו שניתן למסור את הדירה רק לאחר קבלת טופס 4. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע הפר את ההסכם בכך שלא מסר את הדירה במועד והורה לו לשלם פיצוי לתובעים בגין האיחור. התובעים היו רשאים לנכות פיצוי זה מיתרת התמורה. בית המשפט הכריע גם בתביעות שונות אחרות הנוגעות להוצאות שנגרמו לתובעים ולמינוי כונס נכסים לקבלת היתר הבנייה. היא אישרה הוצאות והוצאות משפטיות מסוימות שנגרמו לכונס הנכסים, מר רונן מלכה, שיישאו בהן הנתבעים. הנתבע חויב למסור את הדירה לתובעים לאחר קבלת טופס 4, ועד אז התובעים לא היו מחויבים לקבל את הדירה ויכלו לתבוע פיצויים. כמו כן, דחה בית המשפט את תביעתו שכנגד של הנתבע בגין אי תשלום יתרת הסכום, והורה לו לשאת בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, והנתבעת נדרשה לשלם את הסכומים שנקבעו.