בג"צ 2566/19

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה לשיפור הנגישות של שירות הסעות לאנשים עם מוגבלות. משיבי המדינה, ובהם משרד התחבורה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, טענו כי יש לדחות את העתירה מאחר שהיא נעדרת ראיות עובדתיות ומבוססת על השערות בלבד. עוד טענו כי פרויקט הפיילוט נמצא עדיין בשלביו הראשונים וכל השינויים הנדרשים יבוצעו בהתאם, מה שהופך את הנושא למוקדם מדי. עם זאת, לאחר דיון הכיר בית המשפט בעדכונים המעודדים שמסרו משיבי המדינה בנוגע למאמציהם לשיפור הנגישות. המשיבים נדרשו להגיש דוחות נוספים על התקדמות הפיילוט עד נובמבר 2020. בדיונים שהתקיימו לאחר מכן הכיר בית המשפט בהתקדמות משיבי המדינה בשיפור נגישות השירות. עם זאת, העותרים טענו כי מאמצים אלה אינם מספיקים וביקשו פעולות נוספות. משיבי המדינה הציגו נתונים המצביעים על שוויון תוצאתי בשיעורי השלמת הנסיעה לנוסעים עם וללא מוגבלות. עוד ציינו כי הפיילוט הוארך עד דצמבר 2023 והדגישו את השינויים במצב המשפטי, לרבות תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי העתירה מיצתה את דינה בשל השינויים המשמעותיים שחלו הן במצב העובדתי והן במצב המשפטי מאז הגשתה. השופטים ציינו לשבח את מאמצי משיבי המדינה להגביר את הנגישות וסברו כי יוזמות אלה יימשכו. לעותרים נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪. החלטתו של השופט נעם סולברג נתמכה על ידי עמיתיו, השופט י' וילנר והשופטת ד' ברק-ארז, תוך הדגשת המשמעות החברתית של חתירה לתחבורה ציבורית נגישה.