עע"מ 7784/22

תקציר

ניתוח משפטי של הבקשה לעיכוב ביצוע: I. מסגרת משפטית ועקרונות פרוצדורליים א. סעדים נפרדים לעיכוב ביצוע העקרונות המשפטיים הרווחים משרטטים שני מסלולים פרוצדורליים נפרדים לבקשת עיכוב ביצוע: 1. בקשה לפני ערעור לפי תקנה 43(א) לתקנות בתי המשפט המנהליים (סדרי דין), התש"ס-2000: הדבר מאפשר לבעל דין לבקש מבית המשפט שנתן את פסק הדין לעכב את ביצועו לפני הגשת ערעור. 2. בקשה לאחר ערעור לפי כלל 43(ב): זה מאפשר למבקש לבקש עיכוב לאחר הגשת ערעור, ישירות בבית המשפט לערעורים. ב. בלעדיות הנהלים נקבע כי הליכים אלה הם חלופיים ולא מצטברים. ברגע שצד בוחר בדרך אחת - כגון בקשת עיכוב מבית המשפט המקורי - הוא מאבד את הזכות לבקש עיכוב מבית המשפט לערעורים מאותן סיבות. עיקרון זה נועד למנוע ריבוי בקשות ולהבטיח בהירות דיונית (ראו ע"א 6214/22 קול הכרמל חברה לבנין ועבודות ציבוריות בע"מ נ' עיריית חיפה). II. החלת עקרונות פרוצדורליים על המקרה הנוכחי A. הגשת בקשת עיכוב על ידי המבקש המבקש ביקש בתחילה עיכוב מבית המשפט המחוזי - בית המשפט שנתן את פסק הדין הבסיסי - לפני הגשת ערעור. בקשה זו נדחתה לאחר שקילת שיקולים כולל אופי פסק הדין והשלכותיו הכספיות, אשר לא היו צפויות לגרום לנזק בלתי הפיך. B. הערעור שלאחר מכן ובקשת העיכוב השנייה לאחר הגשת ערעור, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב לבית משפט זה. עם זאת, הדוקטרינה המשפטית, המחוזקת בפסיקה (למשל, ע"א 6214/22), מצביעה על כך שבקשה כזו אינה קבילה משום שהמבקש כבר בחר בדרך הדיונית הראשונית ולכן איבד את הזכות לבקש עיכוב בערכאת הערעור. ג. הסעד הפרוצדורלי הראוי דרך הפעולה הראויה עבור המבקש להעלות השגות הנוגעות לעיכוב האכיפה הייתה לבקש רשות לערער על הדחייה המקורית של בקשת העיכוב – כלומר, לערער על הבקשה הראשונה באמצעות מנגנון ערעור מתאים (ראו ע"א 343/16 יואב נ' עיריית רעננה). III. עקרונות משפטיים וחידושים א. בהירות וסופיות בבחירות פרוצדורליות המקרה מחזק את העיקרון שבחירות פרוצדורליות מחייבות וכי בעלי דין אינם יכולים לעקוף כללים אלה על ידי הגשת בקשות מרובות או עוקבות בפורומים שונים לאותו סעד - קידום יעילות וודאות משפטית. ב. דגש על בלעדיות פרוצדורלית להגנה על משאבים שיפוטיים על ידי אישור כי המסלולים לבקשות עיכוב אינם הדדיים, הדוקטרינה מבקשת למנוע בקשות קלות דעת או חוזרות על עצמן, ובכך לשמר משאבים שיפוטיים ולשמור על שלמות ההליכים המשפטיים. IV. סיכום לאור האמור לעיל, בית המשפט דחה כראוי את הבקשה לעיכוב ביצוע, תוך הקפדה על עקרונות קבועים בדבר חלופות פרוצדורליות ובלעדיות הסעדים. כישלונו של המבקש לנקוט בהליך הערעור הנכון כדי לערער על הדחייה הקודמת של בקשת העיכוב מצדיק את דחיית הבקשה הנוכחית. לא נפסקו הוצאות, מה שמשקף הקפדה על הגינות פרוצדורלית והיעדר ערך מופרז בבקשה.