ע"א 3033/19

תקציר

עניינו של תיק זה בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.10.2014 בין המערער מס' 1 (המנוח), שרכב על אופנועו, לבין המשיב מס' 1, נהג רכב אחר, שהובילה לחבלות קשות של המנוח. המנוח הגיש תביעה נגד המשיבה מס' 1 והמשיבה מס' 2, המבטחת שלהם, שכן למנוח לא היה ביטוח משלו. בית משפט קמא מצא את המשיבה מס' 1 כאחראית הבלעדית לתאונה. במהלך המשפט העריך בית המשפט את הנזקים המגיעים למנוח, לרבות קיצור תוחלת חייו, ופסק לו 5,036,000 ₪. הן המנוח והן המשיבים ערערו על החלטה זו. עם זאת, בטרם ניתן היה לדון בערעור, נפטר המנוח באוקטובר 2019, מה שהוביל את המשיב לעתור להפחתה משמעותית בסכום שנפסק, בעוד עיזבון המנוח דבק בערעור המקורי וטען כי אין להתחשב במותו של המנוח. בית המשפט קבע כי יש להתחשב בפטירת המנוח ולערוך תיקונים בפסק הדין המקורי, תוך התחשבות הן בניכויים והן בתוספות הנובעות מפטירת המנוח. אלה כללו ניכויים בגין הכנסות עתידיות, סיוע צד ג', טיפולים והוצאות אחרות בסך 2,452,000 ₪. מנגד, בוצעו תוספות בגין הפסדי שכר, הוצאות קבורה ואובדן שירותי אב/בעל, בסך כולל של 420,000 ₪. לאחר חישובים נוספים בהתחשב בקצבאות המוסד לביטוח לאומי, נקבע הסכום הסופי שייפסק הוא 2,204,000 ₪. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והערעור שכנגד מתקבל בחלקו, והתוצאה היא סכום מופחת של 978,000 ₪ שיוחזר מהמשיבים לעיזבון המנוח, בנוסף ל-20% דמי שכירות ומע"מ. ההחלטה התקבלה ביום 19.7.2021.