ב"ש 126/90

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב בקשת רופאים בבית החולים פוריה לקטוע את רגלה של מטופלת, גב' רות טרבלסי, שסירבה לניתוח בשל אמונתה הדתית. פקידת הסעודה, גב' אביבה קרמר, פנתה לבית המשפט בבקשה להורות על כריתת הרגל לפי סעיף 4 לחוק ההגנה על חסידים, המאפשר לשופטים לקבל החלטות לטובת הפרט. על בית המשפט, במקרה זה, בית משפט השלום בטבריה, מוטלת המשימה להחליט האם לכבד את התנגדותה הדתית של המטופלת או לשים את טובתה בראש סדר העדיפויות ולהציל את חייה. פסק הדין פותח בהכרה בעיקרון ההלכתי לפיו לאדם יש זכות לאוטונומיה גופנית. עם זאת, היא מדגישה כי זכות יסוד זו מוגבלת על ידי חוק הגנת החוסרים, המאפשר לחברה, באמצעות מערכת המשפט, לקבל החלטות בשם הפרט. כאשר מדובר בטיפולים בלתי הפיכים כמו קטיעה, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות ורצוי לשמוע את שני הצדדים לפני קבלת החלטה. זכותו של המטופל לסרב לטיפול מסתבכת עוד יותר בשל סיווגה הפוטנציאלי כ"חוזה", מונח המוגדר בחוק לאנשים שאינם יכולים לדאוג לצרכיהם החיוניים בשל נכות, ליקוי שכלי או זקנה. על בית המשפט לקבוע האם התנגדותו של המטופל מבוססת על ליקוי שכלי או על יסוד בלתי סביר. אם כן, בית המשפט יכול להורות על הטיפול בניגוד לרצונו של המטופל. פסק הדין מדגיש את החשיבות של שילוב מומחים משפטיים, כגון פרקליט היועץ המשפטי לממשלה, בדיונים מסוג זה, נוכח המורכבות המשפטית והמוסרית הכרוכה בכך. בנוסף, בית המשפט מדגיש את הצורך שפקיד הסעד ימציא מסמכים מקיפים, לרבות חוות דעת רפואיות ודתיות, כדי להצדיק את הבקשה. זה מבטיח שלבית המשפט יש את כל המידע הדרוש ולא מבזבז זמן קריטי באיסוף ראיות. השופט מציין במקרה זה כי המשפט העברי תומך בכפיית טיפולים מצילי חיים על חולים המסרבים להם מסיבות דתיות, ורואה בהתנגדות כזו "בלתי סבירה". עם זאת, מאחר שהמטופלת, גב' טרבלסי, אינה נופלת תחת הסיווג "חוזה" והיועץ המשפטי לממשלה משך את הבקשה, הבקשה לכריתה נדחית. פסק הדין מסתיים בהמלצות לתיקים עתידיים, ובהן הצורך בתקנות פרוצדורליות לטיפול יעיל בנושאים רגישים מעין אלה וחשיבות שיתוף שר המשפטים בתהליך. השופט ממליץ גם לתקן את החוק כך שיבטיח ייצוג טוב יותר למטופלים ומציע למחוקק לשקול מינוי סניגור עבורם. מקרה זה, אף שהוא ספציפי למערכת המשפט ולהקשר התרבותי בישראל, מעלה שאלות אתיות ומשפטיות משמעותיות בדבר האיזון בין אוטונומיה של הפרט לבין התערבות חברתית לטובת הכלל.