ע"א 774/80

תקציר

המקרה נסוב סביב סכסוך שוכר-משכיר, כאשר המערערת, דיירת מוגנת, ביצעה שינויים בלתי מורשים בנכס המושכר וגרמה לו נזק משמעותי. בית משפט השלום פסק לטובת המשיבים ונתן צו פינוי. פסק דין זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי, והוביל לערעורו של המערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון התמקד בשאלה האם על המערער לקבל סעד מן היושר. בית המשפט שקל את התנהלות המערערת, לרבות התעלמות מזכויות הקניין של המשיב והפרת תנאי השכירות, וקבע כי המערערת אינה ראויה לסעד. השופט מ' כהן הדגיש כי מעשיה של המערערת, כגון הריסת קירות ושינוי ייעוד הנכס, שינו באופן משמעותי את המושכר. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי המערערת העלתה בעבר טענות שווא והפגינה חוסר נכונות לתקן את המצב. בהסתמך על תקדימים קודמים, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי תביעות סרק והתנהגות בלתי ראויה של דייר הן סיבות לגיטימיות לשלול סעד מן היושר. פסק הדין דחה את הערעור, חיזק את צו הפינוי והטיל קנסות כספיים נוספים. החלטה זו, המבוססת על הנסיבות הספציפיות, מדגישה את החשיבות של כיבוד זכויות הקניין וקיום הסכמי שכירות.