בע"ח 6888-07-14

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לבקשתו של נאשם לעיין בחומרי חקירה הקשורים לתיק סגור נגדו. על בית המשפט להחליט האם לנאשם יש זכות לגשת לחומרים אלה להגנתו בהליך פלילי נפרד ומתמשך. תחילה מתייחס השופט לשתי נקודות מקדמיות: הכותרת השגויה של הבקשה, המתייחסת לראיה בעלת תעודת חיסיון, בעוד התוכן נוגע בפועל לעיון בחומר חקירה; ומעמדו הלא ברור של התיק, האם מדובר ב'תיק סגור' או עדיין ב'תיק חדר ביטחון', אך מתגובת התביעה משתמע הראשון. לפיכך יתייחס השופט לבקשה כאל בקשה לפי סעיף 74 לתקשי"ר. הזכות לעיין בתיקי מב"ד ובתיקים שנסגרו נדונה בשתי החלטות של בית המשפט העליון שהתקבלו לאחרונה במסקנות שונות. האחת, של השופט עמית, קובעת כי סעיף 74 לתקשי"ר הוא הדין החל ואם הבקשה עומדת בתנאיו, על בית המשפט להעניק גישה. השנייה, של השופט סולברג, טוענת כי מידע על תיקים סגורים הוא חסוי ואינו נגיש לפי סעיף 74, אלא רק באמצעות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. מאחר שהחלטות אלה אינן חד משמעיות, מציינת השופטת כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי לנאשם אין זכות גישה לתיק הסגור. השופטת מדגישה כי בניגוד למקרים קודמים, הנאשם כאן מבקש לעיין בתיק בו היה חשוד, מה שהופך את שיקולי הגנת הפרטיות ללא רלוונטיים. הדינים הרלוונטיים הנוגעים לבקשת הנאשם הם סעיף 74 לתקשי"ר וסעיף 12(ב) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, המקנה לאנשים זכות לעיין במידע על עצמם במרשם. מכיוון שאין דין מפורש לגבי המקרה הנוכחי, השופט מפנה להוראה הכללית של סעיף 74. השופט מגיע למסקנה כי לתיק המבוקש זיקה ממשית להגנתו של הנאשם, וכל אינטרס מוגן גובר על זכותו של הנאשם להליך הוגן. בעקבות זאת, השופט פוסק לטובת הנאשם ומורה לתביעה לאפשר לנאשם לעיין בחומרי החקירה המדוברים, תוך אפשרות להעלים כל מסמך העלול לפגוע בפרטיותו של אדם. ההחלטה תישלח ליועץ המשפטי של שני הצדדים.