עת"מ 54201-01-16

תקציר

העותר, הכפר הירוק, הגיש שתי עתירות מנהליות נגד עיריית רמת השרון. העתירה הראשונה מערערת על דרישת העירייה כי הכפר הירוק ישלם היטלי סלילת רחובות וניקוז בסך 345,419.40 שקל, כתנאי לקבלת היתר בנייה לבניית מבנה נוסף לחדרי מעונות. הכפר הירוק טוען כי הדרישה אינה חוקית משום שהעירייה לא ביצעה עבודות תשתית רלוונטיות, הסכום אינו ברור, והכפר הירוק פטור מהיטלים אלה בין היתר כמוסד חינוכי בבעלות ממשלתית או בין היתר בשל עקרון ההשתק. העתירה השנייה, הזהה בחלקה לראשונה, מערערת על דרישה נפרדת להיטלים בסך 1,068,730.90 ₪ עבור שטח אחר בתוך הכפר הירוק המשמש צד שלישי. הכפר הירוק טוען כי מאחר ששטח זה מנוצל באופן זמני ומיועד לפינוי, אין לחייב אותו בתשלום ההיטלים. בית המשפט מצא כי לעירייה זכות חוקית לדרוש תשלום היטלי פיתוח מהכפר הירוק, שכן הכביש והמדרכה גובלים בקניינו של העותר, ועבודות התיעול משרתות את הנכס. באשר לעתירה הראשונה, דחה בית המשפט את טענות הכפר הירוק לפטור מתשלום, שכן לעירייה מוטלת חובה חוקית לגבות היטלים, והכפר הירוק אינו יכול לטעון להסתמכות על אי גבייה בעבר. עוד קבע בית המשפט כי הכפר הירוק אינו מוסד ממשלתי הפטור מהיטלים, וכי עבודות הפיתוח המבוצעות על ידי העותרת בעצמן אינן מצדיקות אי תשלום. מאחר ששיעורי ההיטלים לא הוכחו כחריגים, העתירה הראשונה נדחית. לגבי העתירה השנייה פסק בית המשפט לטובת הכפר הירוק. העותר אינו "בעל הנכס" כהגדרתו בחוקי העזר הרלוונטיים, שכן הקרקע מוחכרת לכפר הירוק על בסיס שנתי ולא על בסיס חכירה דורית. לפיכך, דרישת ההיטל שנשלחה לכפר הירוק אינה מוטלת כדין, והעתירה השנייה מותרת.