ע"פ 296/08

תקציר

הערעור מבקש לערער על פסק דין שקבע צו לשימוש זמני בחלקת אדמה ריקה. המגרש המדובר מחולק לשני חלקים: רובו מיועד לבניית בית ספר, והחלק הקטן הנותר לגן ציבורי. הערעור נסוב סביב השאלה האם יש לראות את החלקה כריקה, כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (שימוש זמני במגרשים ריקים), ואם היתה למערערת סמכות להוציא צו שימוש זמני במקרקעין. הגדרתו של מגרש ריק על פי החוק אינה מתאימה לתיאור המגרש, שכן הוא כבר נעשה בו שימוש על פי הייעוד המיועד הקבוע בתכנית תקפה – כגן ציבורי. זאת ועוד, החלטת המערערת לסלול את המגרש לצורכי חניה אינה סבירה ויש בה שיקולים זרים, מה גם שהיא אינה מערבת את הציבור ואינה משקפת את עקרונות היסוד של המשפט המינהלי. בית המשפט מדגיש כי יש לפרש את חוק הרשויות המקומיות בצמצום, ובמקרה זה גם טובת התושבים מחייבת שמירה על שטחים ירוקים. אשר על כן, הערעור נדחה, תוך שמירה על החלטת בית משפט קמא. פסק דין זה מדגיש גם את הצורך של המחוקק לתקן את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים כך שיכלול עררים לפי חוק הרשויות המקומיות בסמכותם של בתי המשפט לעניינים מנהליים.